כשהפוסטים בפייסבוק הופכים לידיעה בעיתון

עצות למנכ"ל כיצד להימנע ממבוכה או חשיפה תקשורתית לא מכוונת

"חשבתי שזאת רשת חברתית, שאת שומרת על קשרים, כותבת מדי פעם דברים כמו 'עשיתי מרק, הייתי בסופר-פארם והנה הבת שלי'", סיפרה עירית לינור בראיון למגזין "ליידי גלובס" (8.2.17). "בהתחלה אישרתי את כולם, כי רציתי נורא להיות פופולרית. כשצנחה עליי ההבנה מה אפשר לעשות עם זה כבר היו לי 20 אלף עוקבים, ואמרתי 'היי, אני עיתון'."

כך תיארה לינור את הצעדים הראשונים שלה ברשת החברתית הגדולה בעולם, כשהבינה את גודל החשיפה התקשורתית לה היא זוכה שם. כך גם צריך להסתכל כל אחד מאיתנו על עמוד הפייסבוק שלו. אם אנחנו בעלי תפקיד ציבורי, מנכ"לים או בעלי תפקיד בכיר בחברה, כדאי שנשים לב באופן מיוחד למה שאנחנו כותבים שם, כי הדרך מפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו עד לחשיפה תקשורתית כידיעה חדשותית או כסקנדל מקומי  – היא קצרה.

לכן, מומלץ לשים לב מה אנחנו אומרים, איזה תמונות העלינו ובאיזו שפה התנסחנו. כן, גם כאן צריכה להיות חשיבה ברמת אסטרטגיה תקשורתית והבנה שמדובר בחשיפה תקשורתית לכל דבר.

להלן כמה דוגמאות ל"תקלות" פייסבוק: יזם מוכר העלה מידע על הסטארטאפ החדש שלו, שהיה בשלבים מאוד ראשוניים של בדיקת הרעיון. לא לקח הרבה זמן והוא זכה לחשיפה תקשורתית שלא תיכנן, ועלתה ידיעה אודות החברה החדשה באחד מאתרי החדשות. החברה עוד לא קמה, השירות עוד לא פותח, אבל מאחר שהרעיון היה מאוד אטרקטיבי, הגיעו המוני משתמשים.

התוצאה: היזמים היו מאוד מרוצים כי הוכיחו שיש מתעניינים בשירות. אולם, הם לא יכלו לספק את השירות והחשיפה היתה מוקדמת מדי. המלצה מתבקשת: היו סבלניים ופעלו ככל שניתן under the radar, לפני שיוצאים לתקשורת.

מקרה שני: יזם לקראת מהלך יציאה לתקשורת הפיץ הודעה לעיתונות עם אמברגו (התחייבות עיתונאים לפרסם את הידיעה במועד מוסכם ומתואם מראש). במקביל, לא יכול היה להתאפק והעלה פוסט עם החדשות שלו. אחד העיתונאים ראה אותו, ראה בפרסום זה אי כיבוד של האמברגו ומיד העלה את הידיעה לאתר החדשות בו עבד. האמברגו קרס ויש להניח שלא מעט אנשים כעסו.

העלאת מידע בפייסבוק דומה להפצת הודעה לעיתונות. זה לא באמת פרטי, גם אם נדמה לך שהעוקבים שלך הם רק חברים ובני משפחה קרובים. תמיד יש אופציה לעשות צילום מסך ולהעביר מחבר לחבר, לעיתונאי וכן הלאה. כל הרעיון של הרשת החברתית הוא שיתוף. זה לא המקום לסודות.

אותו הדבר לגבי דעות. הפייסבוק נראה מקום הגיוני להביע את דעתנו על ארועים, אולם דעות שאינן קונצנזוס ונתונות למחלוקת יכולות לפגוע בנו בעתיד. ראינו את זה אצל מועמדים לתפקידים בכירים בזירה הפוליטית/מדינית, שנאלצו להוציא התנצלויות, הכחשות ובחלק מהמקרים פשוט לוותר על תפקיד.

אז במקום להצטער בדיעבד, כדאי לחשוב מראש עד כמה חשוב לנו לתת ביטוי לדעות כאלה או אחרות. כדאי לקחת בחשבון שלכל אמירה יכול להיות מחיר שעלינו להיות מוכנים לשאת. אם החלטנו שאנחנו מקדמים אג'נדה כלשהי, אין בעיה. אם היא למשל, מתנגשת עם העולם העסקי בו אנו מתנהלים, אז כדאי לחשוב פעמיים.

דבר אחרון, תמונות. כולנו אוהבים לשתף בתמונות סלפי מהחופשה האחרונה, עם הילדים, בת הזוג וכיוב'. מעבר לסוגיות של פרטיות, זיכרו שקולגות עסקיים, עובדים ועיתונאים צופים בפרופיל שלכם. נסו לדמיין כיצד תיראה הפגישה הבאה שלכם אחרי שראו את התמונות שלכם על חוף הים.

לסיכום, השתדלו להימנע מ:

  1. ניסוחים הנוטים לדו משמעות. שווה להראות לעוד מישהו טקסטים מורכבים או שהינם בנושאים שנויים במחלוקת
  2. תמונות חושפניות. אף אחד לא רוצה לראות את המנכ"ל בבגד ים ספידו, או איך השתכרנו במסיבה אתמול – לא העובדים ולא הלקוחות של החברה. השאירו את זה לקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות שלכם.
  3. חשיפת חדשות עסקיות לפני הזמן המתאים. את החדשות שימרו לערוצים המתאימים (בעיקר אם אתם חברה ציבורית, הנסחרת בשוק ההון).
  4. עמדות קונטרוברסליות. אם אתם בעלי תפקיד במגזר העסקי, היזהרו מהתבטאויות פוליטיות, בעיקר אם אתם עובדים עם חו"ל, שם רגישים עוד יותר לנושאים אלה.
, , , ,
פוסט קודם
9 טיפים לעיצוב חולצת חברה מנצחת
הפוסט הבא
כיצד נתכונן לראיון עיתונאי?

פוסטים קשורים

Leave a comment?:

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט